קרטוזות סבוראיות (Seborrheic keratosis)
השם קרטוזה סבוראית (או סבוראיק קרטוזיס – שזה אותו הדבר) נשמע מוזר – אך כדאי להכירו כיוון שזהו אחד הנגעים הנפוצים ביותר שאנו רופאי העור פוגשים. חשוב כבר בשלב הזה של התוכן לומר את השורה התחתונה: זהו נגע שפיר ולא מסוכן, שמשמעותו אסתטית בלבד, והוא לא בעל פוטנציאל להפוך לנגע מסוכן.
עם זאת – הופעת הנגע עלולה לעורר חשש אצל המטופלים, שכן הוא לעיתים גדול ובעל מבנה מוזר, נוטה להופיע פתאום, נוטה לגדול עם הזמן, ולעיתים בעל צבע כהה מאוד (חום כהה/שחור) – מה שגורם לרבים לחשוש ממלנומה.
מה זו קרטוזה סבוראית?
זהו גידול עורי שפיר (שוב, לא מסוכן!) הנובע מהתרבות תאי העור בשכבה האפידרמיס העליונה (שם התאים: קרטינוציטים). למרות השם המבלבל – אין קשר לבלוטות החֵלֶב (סבוראה) או לזיהום. הנגע שכיח מאוד מגיל 40-50 ומעלה, ונפוץ עוד יותר עם העלייה בגיל – עד כדי כך שניתן לראותו אצל כמעט כל אדם מבוגר, לעיתים בעשרות יחידות על העור.
איך זה נראה?
למראה האופייני יש כמה מאפיינים שעוזרים לי לזהות אותו כבר במבט ראשוני:
- נגע שטוח עד מעט מורם, לרוב בגוון חום-צהבהב עד חום-כהה או שחור
- מרקם "מודבק" (stuck-on appearance) – כאילו מישהו הדביק פיסת שעווה על העור
- משטח מחוספס, לעיתים עם "פקקים" קטנים הנראים כמו נקודות שחורות (keratin plugs)
- גדלים אופייניים בין מספר מילימטרים ועד כ-2-3 ס"מ
- מיקומים שכיחים: פנים, קרקפת, בית החזה, הגב, ולעיתים גם באזורים אחרים
למה זה מופיע?
הגורם המדויק אינו ידוע במלואו, אך יש לכך קשר ברור לגיל ולנטייה משפחתית (רואים לא פעם "נטייה" בתוך משפחות). חשיפה לשמש לאורך שנים עשויה לתרום, אך בניגוד לגידולים טרום-סרטניים (כמו Actinic keratosis) – החשיפה השמשית אינה הגורם המרכזי כאן.
כיצד מאבחנים ומתי לפנות לבדיקה?
ברוב המקרים, האבחנה נעשית בבדיקה קלינית ובעזרת דרמוסקופיה (מכשיר הגדלה ייעודי) – ולרוב אין צורך בביופסיה. עם זאת, זה בדיוק המקום שבו אני ממליץ להיות ערניים: קרטוזה סבוראית יכולה לעיתים להידמות למלנומה, ולכן כל נגע חדש, שמשתנה בצורה לא אופיינית, מדמם ללא סיבה, או שקשה לאבחן אותו בביטחון קליני – מצדיק ביקור אצל רופא עור לבדיקה, ולעיתים ביופסיה לוודא את האבחנה.
אילו טיפולים קיימים?
מכיוון שמדובר בנגע שפיר לחלוטין, אין כל חובה רפואית להסיר קרטוזה סבוראית. הטיפול, כאשר מתבצע, הוא מטעמים אסתטיים או תפקודיים (למשל נגע שמתחכך בבגדים וגורם לגירוי חוזר):
- הקפאה (Cryotherapy) – טיפול בחנקן נוזלי, יעיל לרוב הנגעים השטוחים והקטנים
- גירוד/קרטאז' (Curettage) – הסרה מכנית של הנגע תחת הרדמה מקומית
- לייזר – אופציה טובה לנגעים באזורים רגישים קוסמטית (כמו הפנים)
- כריתה עם ביופסיה – כאשר יש חשד שמצריך בדיקה פתולוגית ודאית
שאלות ותשובות
כפי שכתבתי, התשובה היא לא – זהו נגע שפיר. עם זאת, מכיוון שהוא יכול להידמות מבחינה חזותית לנגעים ממאירים (ואף למלנומה) – חשוב שהאבחנה תיעשה על ידי רופא עור.
הופעה מרובה עם הגיל היא תופעה שכיחה ונורמלית. במקרים נדירים מאוד, הופעה פתאומית ומרובה מאוד (Sign of Leser-Trélat) יכולה להיות קשורה למצב רפואי פנימי – ולכן אם זה קורה בקצב חריג ומהיר, כדאי להתייעץ עם רופא.
לא מומלץ. ניסיון הסרה עצמית (קילוף, שיוף וכו') עלול לגרום לזיהום, צלקת, ובעיקר – לפספס אבחנה במקרה שהנגע אינו מה שחושבים שהוא (כבר קרה לי שאבחנתי מלנומה בנגע שנבדק בעבר ואובחן כסבוראיק קרטוזיס)
לסיכום – קרטוזה סבוראית היא תופעה שפירה ושכיחה מאוד עם הגיל, ולרוב אינה מצריכה טיפול כלל. עם זאת – כל נגע עורי חדש או משתנה כדאי להראות לרופא עור, גם אם רוב הסיכויים שמדובר בקרטוזה שפירה לחלוטין.