הידרדניטיס סופורטיבה/Hidradenitis suppurativa

 

הידרדניטיס סופורטיבה: תסמינים, גורמים ודרכי טיפול מתקדמות

תוכן רפואי מאת גיא פררו | מומחה ברפואת עור ומין

הידרדניטיס סופורטיבה (Hidradenitis suppurativa) – היא מחלה דלקתית כרונית של זקיקי השיער ("הבית שממנו יוצאות השערות), המאופיינת בנגעים כואבים וחוזרים בעיקר בקפלי הגוף.
המחלה מופיעה לרוב בגיל צעיר (לרוב בעשור השני או השלישי לחיים) ועלולה לגרום לפגיעה משמעותית באיכות החיים – אך כיום קיימים טיפולים יעילים המאפשרים שליטה טובה במחלה.

מהם תסמיני הידרדניטיס סופורטיבה?

הידרדניטיס סופורטיבה מוכרת גם כ"אקנה הפוכה" (Acne Inversa) – כיוון שנוטה לייצר נגעים אדומים דלקתיים (בדומה למחלת האקנה) ומפרישים בעיקר בקפלי הגוף (בשונה ממחלת האקנה) – בבתי שחי, מפשעות, בנשים: בקפלי שדיים. מיקומים שכיחים נוספים הם עכוזים, בטן תחתונה, ירכיים, והקרקפת.

מהן הסיבות להידרדניטיס סופורטיבה – או "למה זה קורה דווקא לי"?

  1. גנטיקה – ב-40% קיים סיפור משפחתי של תלונות דומות בקרב אחד מההורים
  2. שינויים במערכת החיסון בעור – קיימים מסלולים מסוימים במערכת החיסון בעור אשר פועלים ביתר וגורמים לדלקות חוזרות
  3. עישון, השמנת יתר, וחיכוך (לכן המלצה חשובה היא שימוש בבגדים מאווררים)

חשוב לדעת: מחלה זו אינה מדבקת (!) ולא נובעת מהיגיינה ירודה (!).

כיצד מאבחנים הידרדניטיס סופורטיבה?

האבחנה פשוטה, אינה מצריכה פעולות פולשניות (לא דורשת בדיקות דם או ביופסיית עור) – ומסתמכת על תלונות המטופל והממצאים בבדיקה גופנית. אירועים חוזרים של אודם, נפיחות, כאב, ולעיתים הפרשות במיקומים טיפוסיים ובטווח של חצי שנה – מהווים כלי פשוט לאבחון המחלה, ולמעשה ברוב המקרים ניתן לאבחן את המחלה כבר בביקור הראשון.

אילו טיפולים קיימים בהידרדניטיס סופורטיבה?

הטיפול בהידרדניטיס סופורטיבה מחייב גישה "רב תחומית" – המטופלים סובלים מכאב משמעותי, וחלקם אף סובלים ממחלות נלוות כגון תסמונת מטבולית (השמנת יתר, יל"ד, סכרת), דלקות מפרקים, ומחלות מעי דלקתיות (קרוהן וקוליטיס).

כמומחה ברפואת עור ומין אני פוגש מטופלים רבים עם המחלה (שכיחותה כ-1%) ומוצא שאלו הכלים החשובים לניהול נכון שלה:

  1. הפחתת גורמי סיכון: את הגנטיקה לא ניתן לשנות – אך בהחלט ניתן לשלוט באותם גורמים שהוזכרו קודם: ירידה במשקל, הפחתת עישון וחיכוך בקפלי הגוף – כל אלו עשויים להפחית את שיעור הדלקות החוזרות
  2. טיפול מקומי: מקובל במחלה קלה – אך אינו מספיק במחלה בינונית – קשה
  3. טיפול סיסטמי פומי (דרך הפה): תכשירים אנטיביוטיים הניתנים לתקופה של כ-3 חודשים ומטרתם להוריד את רמת הדלקת. כיוון שהמחלה נוטה לאירועים חוזרים – תכשירים אלו מוגבלים בשימוש ולרוב אינם מהווים פתרון ארוך טווח לניהול המחלה
  4. טיפולים ביולוגיים: ניתנים בזריקות תת עוריות, ומכוונים ל"שחקנים מרכזיים" במחלה. השימוש בטיפולים אלו אינו מוגבל בזמן, והם מהווים נדבך חשוב המאפשר להוריד את תדירות וחומרת האירועים הדלקתיים. שמות מוכרים הם יומירה, קוסנטיקס, ובימזלקס – וכיום במחלה בינונית – קשה המטרה היא "לדחוף" את המטופלים לטיפולים אלו כמה שיותר מהר.
  5. טיפולים כירורגיים: גם הם מהווים גורם חשוב בניהול המחלה – בייחוד כאשר מתרחשים אירועי דלקת חוזרים במיקום מסוים. אין סיבה להירתע מהמילה כירורגי – וטיפול נכון מביא בכ-90% מהמקרים להפסקת הסבל באותו האזור שטופל – עם הותרת צלקת סבירה.
  6. ניהול כאב: אין הרבה מחלות עור שכאב הוא הסימפטום המרכזי שלהן (לרוב המטופלים מלינים על גרד) – אך בהידרדניטיס סופורטיבה זהו המאפיין המרכזי וזה דורש הסבר נכון בנוגע לניהול הכאב, שימוש בחבישות מתאימות וכו'.

לסיכום, כרופא עור מומחה אשר פוגש מטופלים רבים עם הידרדניטיס סופורטיבה – אני מאמין שחשוב מאוד לא "להסתתר", ולפנות להערכה של רופא עור.

ישנם היום אמצעים רבים המאפשרים לחיות "לצד" המחלה ולמנוע ממנה "לצבוע" את חיי המטופלים.

שאלות נפוצות

כמה זמן לוקח לראות שיפור בטיפול?
לרוב שבועות עד חודשים. השיפור אינו תמיד מוחלט – לעיתים יש ירידה בכמות ההפרשות, בתדירות האירועים הדלקתיים, ובכאב – וגם אלו חשובים בהערכת התגובה לטיפול.

האם הידרדניטיס סופורטיבה מדבקת?
לא!

האם המחלה עוברת לבד?
המחלה נחשבת כאמור לכרונית, אך המחלה פחות שכיחה בגיל מבוגר ולעיתים אני פוגש מטופלים שעם השנים סובלים פחות מתסמיני המחלה

האם מותר להתאמן?
ברור. זה לא פשוט לעשות זאת בזמן דלקת פעילה, אך במחלה נשלטת פעילות גופנית חשובה – מה גם שהיא עשויה לתרום לירידה במשקל

האם יש קשר בין המחלה למזון מסוים?
התשובה (לצערנו) היא לא, אך גם פה – דיאטה מאוזנת, ו-BMI תקין – עשויים לשפר את הסימפטומטים