פצעי בגרות בגיל 30? כל מה שצריך לדעת על אקנה במבוגרים (אקנה הורמונלי)
תוכן רפואי מאת גיא פררו | מומחה ברפואת עור ומין
אקנה במבוגרים היא תופעה שכיחה הרבה יותר מכפי שנהוג לחשוב. נשים רבות מפתחות פצעונים גם בשנות ה-30 וה-40 לחייהן, לעיתים למרות שמעולם לא סבלו מאקנה בגיל ההתבגרות. קיימת תפיסה די שגויה שאצל אותן נשים ישנה בעיה הורמונלית בדם – אך במרבית המקרים התופעה מתרחשת ברמת העור בלבד כתוצאה משינויים הורמונליים. החדשות הטובות – קיימים כיום טיפולים יעילים מאוד.
מה זה אקנה הורמונלי?
אקנה הוא לא רק נחלתם של בני נוער – ולעיתים הוא גולש לכיוון העשור השלישי והרביעי לחיים (סביב גיל 30). זהו מצב שעשוי להיות מתסכל עבור המטופלות (לרב מדובר בנשים). בסקירה הקרובה אסביר מהם הסיבות לכך, האם האכן ישנה בעיה הורמונלית אצל הסובלות מהתופעה, ומהן דרכי הטיפול.
מה ההבדל בין אקנה בגילאי נוער לבין אקנה במבוגרים?
- פיזור הנגעים: אקנה בגיל הנעורים הוא לרב במצח, לחיים, סנטר – ולעיתים בבית החזה והגב. לעומת זאת – אחת התופעות האופייניות לאקנה במבוגרות היא הופעת פצעים לאורך קו הלסת, הסנטר והצוואר. הסיבה לכך היא שבאזורים אלו קיימת רגישות גבוהה יותר של בלוטות החלב להשפעת אנדרוגנים (הורמוני מין בעלי פעילות זכרית, הקיימים גם אצל נשים)
- אופי הנגעים: בגילאי נוער הנגעים "מגוונים" יותר – וכוללים יותר קומדונים (החצ'קונים הקטנים), ובגיל 30/40 הנגעים דלקתיים יותר, ולעיתים ממש לא נראים קומדונים
- מגדר: בגילאי העשרה נמצא אקנה בבנים ובבנות כמעט באופן שווה, ובגיל מאוחר יותר בעיקר בנשים
| אקנה בגיל ההתבגרות | אקנה במבוגרים |
|---|---|
| מצח | קו לסת |
| קומדונים רבים | פצעים דלקתיים |
| בנים ובנות | בעיקר נשים |
| לעיתים חולף לבד | לרוב דורש טיפול |
מהם הגורמים המרכזיים לאקנה אצל מבוגרים?
- גנטיקה – כרגיל, משחקת תפקיד חשוב
- סטרס ומתח נפשי – הפרשה מוגברת של קורטיזול (עולה במצבי סטרס) מעלה את פעילות בלוטות החלב
- שינויים וחוסר איזון הורמונלי – לא אחת מטופלות מדווחות על החמרה סביב המחזור החודשי, עם הפסקת גלולות, ובמהלך הריון – כל אלו מביאים לשינויים ברמות האסטרוגן והפרוגסטרון אשר משפיעים על פעילות בלוטות החלב. ויצירת נגעים אקנה פעילים
- דיאטה – אמנם זהו נושא בסימן שאלה (ראה בלוג נפרד על הקשר בין אקנה לדיאטה) – אך ישנם לא מעט מחקרים שמראים על קשר בין דיאטה עשירה במזונות בעלי ערך גליקמי גבוה (שמעלים את רמת הסוכר בדם מהר) לבין החמרה באקנה
אובחנתי עם אקנה בגיל 30 – האם יש צורך בבדיקות דם?
חשוב לי להדגיש שבהיעדר סימנים המרמזים לשינויים הורמונליים (שיעור יתר, שינוי בקול, ועוד) – אין צורך בבדיקות דם. תופעה נפוצה יחסית אשר מביאה לאקנה בקרב נשים צעירות היא תסמונת השחלות הפוליציסטיות – כך שבהינתן הסיפור המתאים (וסת לא סדירה למשל) – יש בהחלט מקום להשלים בדיקות הורמונליות מתאימות
מהן דרכי הטיפול?
אקנה בגיל מאוחר לעיתים מלווה בתסכול – המטופלות (שוב – לעיתים גם ממטופלים) מופתעות מכך שהתופעה קיימת גם בגיל 30/40 – וגם לי כרופא מדובר לעיתים במצב מאתגר – כיוון שמדובר בטווח בו עלי לקחת בחשבון שהמטופלת עשויה להרות – יש לכך משמעות ניכרת מבחינת הטיפול (טיפול ברואקוטן למשל – אסור בהריון). עם זאת – יש לנו הרבה אמצעים אחרים, זו הרשימה:
- שגרת טיפול יומיומי נכונה: שימוש בסבון המכיל חומצה סליצילית למשל, סרום/קרמי לחות מתאימים, הגנה משמש
- טיפול מקומי: טיפולי האקנה ה"רגיל" (של בני הנוער) הם הטיפולים המקובלים גם באקנה במבוגרים – רטינואידים, אנטיביוטיקות מקומיות, ובנזואיל פרוקסיד. שימוש נפוץ בהריון (ניתן לקרוא על כך בבלוג נפרד) הוא בחומצה אזלאית שנותנת מענה טוב לנגעים דלקתיים וכן מפחיתה את הסימנים שנותרים לאחר האקנה (כתמים אדומים וחומים)
- טיפול סיסטמי:
- אנטיביוטיקות דרך הפה (כפתרון זמני למספר חודשים) – שוב, בשימוש ניכר גם בגיל העשרה (דוקסילין, מינוצין, רוליד)
- רואקוטן (קוראטן) – ניתן לפעמים כפתרון ארוך טווח ובמינונים נמוכים יותר מהמקובל בגילאי נוער. כאמור אסור בהריון – ולמעשה אישה שנוטלת רואקוטן ומעוניינת להרות צריכה להפסיקו, ולהמתין עד לאחר הוסת הבאה
- טיפולים הורמונליים: מהווים קו טיפול מרכזי ב"אקנה" – בייחוד במקרים ה"הורמונליים" יותר – מטופלות עם שחלות פוליציסטיות, ואלו שהאקנה מחמיר אצלן לקראת הוסת. ישנם שתי תכשירים מרכזיים בשימוש: גלולות למניעת הריון (סוג הגלולות חשוב וצריך להכיל חומרים שפועלים "נגד אקנה" – ההתאמה מבוצעת ע"י גינקולוג), וטיפול נוסף בשם אלדקטון/ספירונולקטון (Aldacone).
הסבר קצר על אלדקטון כיוון שאני מוצא בו כלי תרופתי מאוד שימושי באקנה במבוגרות: מדובר בתרופה שמאושרת בכלל ליתר לחץ דם – ואנו עושים בה שימוש כיוון שהיא בעלת מנגנון פעולה שנוגד אקנה. התרופה ניתנת בכדורים (לרב 50-150 מ"ג אחת ליממה) ומהווה קו טיפול חשוב באקנה בגיל המבוגר יותר, וכן מפחיתה נשירת שיער – ומכאן שנשים שסובלות משתי התופעות: נשירת שיער, ופצעי אקנה – הן קהל המטופלים האולטימטיבי לתרופה. תרופה זו אסורה גם היא בהריון (בדומה לקוראטן/רואקוטן) – ולרב אינה מלווה בתופעות לוואי משמעותית (לעיתים חוות המטופלות דימום מוגבר בעת מחזור, וברגישות בשד). לאחר חודש מבוצעת בדיקת דם לתפקודי כליות ומלחים בדם (זוהי לא בדיקת חובה אך אני רואה לנכון לבצע אותה פעם אחת) – ולאחר מכן אין צורך בניטור מעבדתי כלשהו.
לסיכום, אין סיבה לסבול מאקנה או לנסות "להעביר אותו לבד" ולבזבז כסף וזמן על תכשירים יקרים שלא תמיד מהווים פתרון מספק. ככל שמתחילים טיפול מוקדם יותר, כך ניתן להפחית את הסיכון להצטלקות ולשפר את איכות החיים. אני מזמין אתכן ואתכם אלי לתור במרפאה (בחיפה או בקריות) לאבחון מדויק והתאמת תוכנית טיפול אישית.
שאלות ותשובות
האם כל אקנה במבוגרות הוא הורמונלי?
אקנה היא תופעה הורמונלית, אם כי לרב לא ברמה מערכתית. ההשפעה העיקרית היא ברמת העור – על בלוטות החלב.
האם צריך לבצע בדיקות הורמונים?
בהיעדר תלונות/סימנים מתאימים – אין צורך בביצוע בדיקות דם הורמונליות, אשר צפויות להיות תקינות. ישנם כאמור מצבים יוצאי דופן דוגמת תסמונת השחלות הפוליציסטיות בהם מקובל לבצע בדיקות דם רלוונטיות.
האם גלולות באמת עוזרות?
גלולות אשר מכילות את החומרים הנכונים (פרוגסטינים – חומרים אנטיאנדרוגניים) אכן מהוות אופציה טיפולית חשובה באקנה (שאלי את הגינקולוג על כך).
האם אלדקטון/ספירונולקטון מסוכן?
התשובה היא לא. מחקר גדול בדק ולא מצא קשר בין נטילת אלדקטון לממאירות (סרטן). כמו בכל תקופה – ייתכנו כמובן תופעות לוואי (דימומים בעת מחזור, הגדלה/כאב בשד, חולשה) – אך מנסיוני התרופה נסבלת היטב והמטופלות לא סובלות מתופעות לוואי משמעותיות.
האם רואקוטן מתאים גם בגיל 40?
בהחלט (ובתנאי שהמטופלת אינה מתכננת הריון) – מינון נמוך של רואקוטן עשוי גם להפחית פצעי אקנה וגם לשפר את מרקם העור.
האם אקנה הורמונלי חולף לאחר גיל המעבר?
במרבית המקרים כן, ולמעשה לא יוצא לי לפגוש מטופלות מעל גיל 50/60 עם אקנה.
האם תזונה משפיעה?
המחקרים לא עקביים בתחום – ובכל אופן: מומלץ לשמור על דיאטה מאוזנת ולהפחית אכילה של מזונות ממותקים ובעלי ערך גליקמי גבוה