אורטיקריה (Urticaria) –  תסמינים, סיבות, אבחון ודרכי טיפול

תוכן רפואי מאת גיא פררו | מומחה ברפואת עור ומין

אורטיקריה, המוכרת גם בשמות חרלת או סרפדת (מצמח ה"סרפד" – אשר גורם להופעתה) היא תופעה עורית שכיחה המתבטאת באזורים אדומים/ורודים מורמים מקו העור ובולטים יחסית (אנחנו רופאי העור קוראים לנגעים הללו "בצקתיים")  – המלווים לרוב בגרד משמעותי.

אורטיקריה עלולה להבהיל מעט כיוון שנוטה להופיע בפתאומיות (לרב ללא סיבה ברורה) ולעיתים מתפשטת במהירות.

מהלך אופייני מאוד שתישאלו לגביו הוא הוא האם התפרחת "נודדת" (נגע מסוים מופיע ונעלם לאחר זמן קצר של דקות עד שעות ואז מופיע נגע/ים באזורים אחרים). למעשה – נגע בודד של אורטיקריה בדרך כלל אינו נשאר באותו מקום יותר מ-24 שעות.

במרבית המקרים מדובר בתופעה לא מסוכנת, אשר חולפת לאחר מספר שבועות בודדים גם ללא טיפול. עם זאת – כאשר היא נמשכת מעבר לשישה שבועות – אנו מתייחסים אליה כאורטיקריה כרונית – מצב המצריך בירור מעבדתי ולרב גם טיפול תרופתי.

ייתכן וזה טריוויאלי ובכך זאת חשוב להבהיר: אורטיקריה אינה מחלה מדבקת.

מהם התסמינים של אורטיקריה?

1. נגעים אדומים/ורודים/בהירים ומורמים מהעור
2. גרד משמעותי – כפי שקורה בתופעה עורית אחרת בשם דלקת עור אטופית (ראה דף נפרד) – גרד הוא מאפיין מרכזי, ולמעשה בהיעדר גרד – אבחנה של אורטיקריה היא פחות סבירה
3. הופעה והיעלמות מהירה – קודם לכן ציינתי את המילה "נדידה" – הנגעים לרב נעלמים לחלוטין תוך זמן קצר (עשרות דקות/שעות) במקום מסוים, ומופיעים במקומות אחרים
4. אנגיואדמה – לעיתים נלווה לתופעה. כשאומרים אנגיואדמה – מתכוונים לנפיחות/בצקת בשכבה עמוקה יותר בעור. חשוב לזהות את התופעה כיוון שהיא נוטה לערב את השפתיים/לשון/עפעפיים – ועלולה לגרום לתופעות של קוצר נשימה/קושי בבליעה, ולפנייה למיון על מנת לקבל טיפול מתאים

מהם הגורמים לאורטיקריה?

בפגישות ייעוץ מטופלים לרב "מתאמצים" מאוד למצוא את הגורם לתופעה, אך לרב – לא נמצא אותו (אנו קוראים לכך – אידיופטי, כלומר – ללא סיבה).

עם זאת – קיימות מספר סיבות שעלולות לגרום לאורטיקריה:

• זיהום – לרב ויראלי, מהשבועות שקדמו לתופעה (סיבה שכיחה בילדים)
• תרופות – אנטיביוטיקה, תרופות נוגדות דלקת (NSAIDs), ואחרות
• מזונות מסוימים – רגישויות למזון עלולות להיות מסכנות חיים, ובמידה ומזוהה גורם ברור חשוב לפנות לאלרגולוג ולהמליץ על נשיאת מזרק אפיפן באופן קבוע
• עקיצות חרקים/דבורים
• גורמים "פיזיקליים" – לחץ מכאני (למשל באזור החגורה/חזייה), קור, חום, מאמץ גופני, חשיפה לשמש – כל אלו לעיתים משרים אורטיקריה (זהו מצב הקרוי אורטיקריה פיזיקלית או Physical urticaria)
• מתח נפשי – עלול להחמיר את התסמינים אך לרוב אינו הגורם הבלעדי

כיצד מאבחנים אורטיקריה?

האבחנה לרב פשוטה ומבוססת ברוב המקרים על סיפור המחלה (מה שנקרא אנמנזה) ובדיקה של העור.

עקב המהלך הנודד והמשתנה של התופעה – לא אחת אני פוגש מטופלים שמתייצגים רק עם ה"סיפור" – אך ללא נגעים בעור (לעיתים מציגים בפני תמונות מייצגות) – כך שאם אתם פוגשים בתופעה – תעדו אותה!

בנוגע לבירור נוסף – באורטיקריה אקוטית (כאמור חולפת תוך עד 6 שבועות) – לרב אין צורך בבירור כלשהו. באורטיקריה כרונית – אנו מפנים למספר בדיקות דם שעשויות לעזור באיתור התרופה הנכונה

אילו טיפולים קיימים לאורטיקריה?

הקדמה: בכדי לדייק את הטיפול חשוב להתייחס לשלושה אלמנטים:

1. סוג האורטיקריה: אקוטי מול כרוני – אורטיקריה אקוטית למשל נוטה לחלוף גם ללא טיפול, בעוד שבכרונית אנו נטפל
2. הסימפטומים הנלווים: קוצר נשימה למשל – מחייב טיפול מיידי, ולעומתו גרד אינו "דחוף" לטיפול (אך כמובן שמצדיק זאת)
3. רמת "ההפרעה" לאיכות חיי המטופל: ניתן לכמת זאת בעזרת סולם הערכה רלוונטי בשם Urticaria activity score – כמובן שפגיעה משמעותית יותר מצדיקה "להתעקש" על טיפול מוצלח לתופעה

ניתן לחלק את הטיפולים המקובלים לאורטיקריה לשלוש קבוצות:

1. אנטיהיסטמינים – קבוצת תרופות אשר מהווה את הבסיס לטיפול באורטיקריה (אקוטית וכרונית). תפגשו שמות רבים: החל ממוכרים יותר כגון טלפסט, זילרג'י, אריוס – ואחרים שאולי פחות מוכרים אך מהווים אפשרות טיפול שאינה פחות טובה (רופאפין, בילקסטן)
2. טיפול ביולוגיים – רלוונטיים לצורה הכרונית ולמטופלים שאינם משתפרים מספיק עם אנטיהיסטמינים (האקוטית כאמור מוגבלת בזמן ואינה מצריכה טיפול ארוך טווח). שמות רלוונטיים כאן הם קסולייר (Xolair) – הנקראת גם אומליזומאב (Omalizumab), דופיקסנט (Dupilumab) – המוכרת מהטיפול בדלקת עור אטופית (ראה דף תוכן רלוונטי), ותרופה חדשה יחסית בשם רפסידו (Raphsido) או רמיברוטיניב (Remibrutinib)
3. טיפולים נוספים/אחרים – טיפולים ישנים יחסית – סטרואידים למשל שנותנים מענה קצר טווח באורטיקריה אקוטית (חשוב שלא להשתמש בהם לתקופה ארוכה), ועוד

חשוב: המטרה אינה רק "להקל על הגרד", אלא להגיע למצב שבו המטופל יכול לנהל את שגרת חייו באופן די רגיל ואולי אף להפסיק ולסבול מהתופעה

מתי צריך לפנות בדחיפות?

כאשר אורטיקריה מלווה בקושי בנשימה או קושי בבליעה, יש צורך בפנייה רפואית דחופה למיון

מתי כדאי לפנות לרופא עור?

כאשר האורטיקריה חוזרת שוב ושוב, נמשכת מעבר למספר שבועות, פוגעת בשינה או באיכות החיים, או כאשר הטיפול שניתן עד כה אינו מספק – מומלץ לבצע הערכה אצל רופא עור. יש לנו היום הרבה כלים מעבר לתרופות הסטנדרטיות – שעשויים לעזור מאוד בשליטה על התופעה

לסיכום: אורטיקריה היא תופעה שכיחה, אך כאשר היא הופכת לכרונית היא בהחלט לא "משהו שצריך פשוט לחיות איתו". צרו איתי קשר – מאמין שאוכל לעזור

שאלות ותשובות

כמה זמן נמשך התקף אורטיקריה?
נגע בודד של אורטיקריה נעלם בדרך כלל בתוך מספר שעות, ובדרך כלל אינו נשאר באותו מקום יותר מ-24 שעות. עם זאת, נגעים חדשים יכולים להופיע במקומות אחרים ולהמשיך את התחושה שהפריחה "נמשכת"

האם אורטיקריה נגרמת מאלרגיה?
לא בהכרח. אורטיקריה יכולה להופיע בעקבות תגובה אלרגית, אך במקרים רבים, במיוחד באורטיקריה כרונית, לא ניתן לזהות גורם ברור

האם לחץ נפשי יכול לגרום לאורטיקריה?
מתח נפשי לרב אינו הגורם הבלעדי לאורטיקריה, אך אצל חלק מהמטופלים הוא עלול להחמיר או לעורר את התסמינים

מה ההבדל בין אורטיקריה חריפה לאורטיקריה כרונית?
אורטיקריה שנמשכת או חוזרת במשך פחות משישה שבועות מוגדרת בדרך כלל כאורטיקריה חריפה. כאשר התסמינים מופיעים באופן חוזר במשך יותר משישה שבועות, מדובר באורטיקריה כרונית

האם אורטיקריה יכולה להיעלם לתמיד?
כן. אורטיקריה חריפה חולפת בדרך כלל מעצמה. גם באורטיקריה כרונית ניתן להגיע לשליטה טובה מאוד בתסמינים, ובחלק מהמקרים גם להפסקת התופעה

האם אנטיהיסטמינים מספיקים לטיפול באורטיקריה?
אנטיהיסטמינים הם הטיפול המרכזי באורטיקריה, אך לא כל מטופל מגיב באותה מידה. כאשר אין שליטה מספקת בתסמינים קיימים טיפולים נוספים, כולל טיפולים ביולוגיים

האם צריך לבצע בדיקות אלרגיה בגלל אורטיקריה?
כאמור – במרבית המקרים אורטיקריה אינה תופעה אלרגית, ולכן אין צורך בבדיקות לאלרגיה. במצב של גורם ברור להופעת האורטיקריה כגון חשיפה למזון/עקיצת דבורים וכדומה – חשוב מאוד לפנות להערכת אלרגולוג

האם אורטיקריה מסוכנת?
ברוב המקרים אורטיקריה אינה מסוכנת. עם זאת, אם מופיעה נפיחות של הלשון או הגרון, קושי בנשימה או בבליעה, יש לפנות באופן דחוף לקבלת טיפול רפואי.